Corycus (Kızkalesi): שני טירות על החוף ובלב הים בקיליקיה
על חוף מחוז מרסין, בכפר קזקלסי ("טירת הנערות"), 60 ק"מ דרומית-מערבית למרכז מרסין, ניצבות שתי מצודות מימי הביניים — אחת על החוף והשנייה בים, שבעבר היו מחוברות באמצעות מזח אבן. זהו קוריקוס העתיקה — הנמל הקדום של קיליקיה טרכאה, נקודה חשובה בממלכת קיליקיה הארמנית, מוצב קדמי של ביזנטיון והצלבנים. המבצר הימי על אי קטן במרחק 200 מטר מהחוף — אחד מהצלליות המרהיבות ביותר בים התיכון המזרחי והמותג התיירותי העיקרי של האזור.
ההיסטוריה והמקור של קוריקוס
העיר קמה בתקופה ההלניסטית כנמל סלווקיה אד קליקדנום (Seleucia ad Calycadnum, סילפקה של ימינו). לקוריקוס היה בית מטבעה משלה, ותושביה נהנו מ"חוקים עתיקים" — דבר שהדגיש את מעמדה האוטונומי. בקיליקיה טרכאה — "קיליקיה הגסה" — קוריקוס הייתה אחת הנמלים הבטוחות הבודדות.
בתקופה הביזנטית העיר התפתחה מאוד: יוסטיניאנוס הראשון שיקם כאן את המרחצאות הציבוריים ואת בית החולים. במאה ה-12, האדמירל אוסטפיוס קימניאנוס בנה מחדש את המבצר האי כחלק מתוכנית לחיזוק חופי קיליקיה.
בסוף המאה ה-12 עברה קוריקוס לידי הממלכה הארמנית של קיליקיה, שהחזיקה בשתי המצודות עד שנת 1360. הארמנים הרחיבו ובנו מחדש את שתי המצודות; בבנייתן ניתן להבחין עד היום באבנים המשונות האופייניות ובכתובות. לאחר נפילת השלטון הארמני עברו המבצרים בזה אחר זה לידי פטרוס הראשון מקפריסין, הקרמנידים, הממלוכים ולבסוף לידי העות'מאנים.
בתקופה העות'מאנית המאוחרת הפך קוריכוס לכפר דייגים. הכפר התיירותי המודרני קזקלסי (Kızkalesi) קם במחצית השנייה של המאה ה-20 והפך במהרה לאחד מיעדי החוף המרכזיים בחוף מרסין.
ארכיטקטורה ואטרקציות
הטירה הימית (Kız Kalesi)
טירת הנערות ניצבת על אי זעיר במרחק 200 מטר מהחוף. בעבר חיבר אותה ליבשה מזח אבן, שנשמר חלקית מתחת למים. חומות המבצר מקיפות כמעט את כל היקף האי; בפנים — שרידי קפלה, בורות מים ומבני מגורים. ניתן להבחין היטב בעקבות השיפוץ הארמני מהמאות ה-12–14. הכניסה היא דרך מגדל חצי-עגול עם שער; ניתן לראות חרכי ירי ואלמנטים תלויים.
הטירה החופית (קארה קאלה)
המצודה החופית ביבשת היא בעלת תוכנית מלבנית עם חומות כפולות, מגדלים מרובעים ושתי קפלות בפנים. הבסיס הביזנטי שמר על התוכנית האדריכלית, והבנאים הארמנים הוסיפו אלמנטים הגנתיים נוספים. זוהי אחת מהמצודות החופיות השמורות ביותר בים התיכון המזרחי.
קשת הניצחון והנקרופול
מחוץ לטירה, בדרך למערת קוריקוס, שוכן בית קברות נוצרי נרחב עם עשרות סרקופגים ושלוש כנסיות נוצריות קדומות. בין הקברים בולט במיוחד "הקבר הנוצרי היפה" עם חזית מגולפת — דוגמה לאמנות קבורה רומית מאוחרת.
מערת קוריקוס (Cennet ve Cehennem)
במרחק של כמה קילומטרים מקוריקוס נמצא מתחם הבולענים "גן עדן וגיהינום" (Cennet ve Cehennem) — שני בולענים קרסטיים, שבאחד מהם, על פי האגדות העתיקות, התגורר המפלצת טיפון. בתחתית הבולען "גן העדן" נשמרה קפלה ארמנית מהמאה ה-5. קוריקוס העתיקה התפרסמה בגידול זעפרן במדרונות סביב המערה.
עובדות מעניינות ואגדות
- על פי אגדה מקומית על "טירת העלמה", המלך כלא את בתו על האי משום שמנבא ניבא את מותה מנשיכת נחש. אולם הנחש חדר לאי בסלסלת פירות, והנסיכה מצאה את מותה. אגדה דומה קיימת גם לגבי "מגדלי הבתולות" האחרים של טורקיה — באיסטנבול ובטרסוס.
- הממלכה הארמנית של קיליקיה החזיקה בקוריקוס יותר מ-150 שנה; שתי המצודות הן הדוגמה הטובה ביותר בעולם לאדריכלות צבאית ארמנית מחוץ לארמניה.
- על חומות הטירה הימית נשתמרו כתובות ארמניות מהמאות ה-13–14 עם שמות הבונים ותאריכי השיקום.
- קוריקוס העתיקה הייתה אחת הספקיות העיקריות בעולם של זעפרן, שגדל סביב מערת קוריקוס; הזעפרן היה מוערך ברפואה הרומית והביזנטית.
- במאה ה-14 נרכשו האי והמבצר על ידי מלך קפריסין, פיטר הראשון לוזיניאן, מהמלך הארמני — אחד הפרקים האחרונים בנוכחות הצלבנים במזרח הים התיכון.
איך להגיע
קוריקוס (Corycus) נמצאת בכפר קזקלסי (Kızkalesi) במחוז ארדמלי (Erdemli) שבמחוז מרסין (Mersin). קואורדינטות GPS: 36°27′55″N 34°09′15″E. שדה התעופה הגדול הקרוב ביותר הוא אדנה (ADA), במרחק של כ-130 ק"מ בכביש D400. חלופה נוספת היא האטאי (HTY), במרחק של 200 ק"מ.
במכונית ממרסין יש לנסוע כ-60 ק"מ בכביש החופי הציורי D400 (כ-1 שעה). מ-Erdemli וממרסין יוצאים דולמוש קבועים ל-Kızkalesi. הטירה החופית ניצבת ממש ליד הכביש, והטירה הימית — במרחק 200 מטר מהחוף; ניתן לשחות אליה בקיץ או לשכור סירה קטנה מדייגים מקומיים (5–10 דקות).
נוח לשלב את הביקור עם ביקור ב-Cennet ve Cehennem (3 ק"מ), בעיר העתיקה Elaiussa Sebaste (5 ק"מ) וב-Kanlıdivane (15 ק"מ) — אפשר להקדיש יום שלם לעתיקות הקיליקיות באזור החוף הזה.
עצות למטייל
העונות הטובות ביותר הן אפריל–יוני וספטמבר–אוקטובר. בקיץ חם ב-Kızkalesi, אך החוף הסמוך לטירה פתוח וניתן לשלב את הביקור עם רחצה. בחורף יורדים גשמים, אך הטירות עצמן נגישות כל השנה.
יש להקדיש 3–4 שעות: הטירה החופית (שעה), המעבר לאי (15 דקות), הטירה הימית (1–1.5 שעות), בית הקברות (שעה). יש לנעול נעליים סגורות: יש הרבה אבנים, ובמבצרים יש מדרגות ללא מעקות.
בקיץ יוצאות סירות לאי באופן קבוע מחוף Kızkalesi; מחיר הנסיעה נמוך, מתאמים עם בעל הסירה במקום. חלופה בקיץ — לשחות (200 מטר במים רגועים, אך עלולות להיות זרמים). בתוך הטירה הימית אין צל — קחו מים וכובע.
לצלמים — הטירה הימית בשקיעה מחוף Kızkalesi: השמש שוקעת מאחורי המבצר, והצללית יוצאת דרמטית במיוחד. בבוקר נוח יותר לצלם את הטירה החופית ואת בית הקברות — בשעה זו התאורה היא חזיתית.
בכפר יש הרבה מסעדות דגים ובתי קפה עם מטבח קיליקאי מקומי; בקיץ במיוחד טובים ה-cezerye (קינוח גזר) מהעיר השכנה מרסין. לאחר הביקור בטירות, אל תשכחו לעבור ב-Cennet ve Cehennem: הירידה למכתש "גן העדן" והקפלה העתיקה בתחתיתו — חוויה המשלימה את הביקור בטירות בצורה מושלמת.